בתרבות המערב מוות הוא פרידת נצח, טרגדיה, אובדן, מקור לחרדה ופחדים עמוקים. פחד מוות הוא ביטוי שגור וידוע. הן במשמעות השאולה כדי לתאר פחד קיצוני ביותר ובין בשימוש בביטוי כפשוטו- פחד מוות, פחד מפני המוות, פחד ממחשבה על מוות, פחד מהידיעה אודות אפשרות המוות וכך הלאה.

בדיוק כשם שאנשים למדו להסתייע בתמיכה מקצועית כאשר הם חווים מצוקות רגשיות במהלך חייהם, אפשר וניתן לסייע גם לנוטים למוות ובני משפחה של הנוטה למות. באותו אופן שאדם החווה מצוקה רגשית, דיכאון, חרדה, צער או כל בעיה רגשית אחרת, פונה בצורה הטבעית ביותר לקבלת עזרה או תמיכה נפשית. הסביבה והתרבות לימדו אותנו שכאשר המצוקה הרגשית נפשית גדולה יש פתרונות מקצועיים שיכולים לסייע. בין אם טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול אלטרנטיבי, טיפול פילוסופי או כל טיפול אחר- הרעיון שעומד בבסיס העניין הוא לצאת מתוך עצמך ולהסתייע בגורם חיצוני ומנוסה. כאשר הצער, החרדה והכאב גדולים מנשוא אנשים פונים לתמיכה מקצועית. חרדה? דיכאון? קשיים רגשיים? כל בר בי רב יודע שהפתרון הוא טיפול פסיכולוגי... תמיכה נפשית הפכה לעוד שרות לגיטימי, מקובל ומוכר.

עובדה מעניינת היא שמגמה זו שהשתרשה והתפשטה בתודעה הציבורית (מאז ימי פרויד, הפסיכואנליזה ותורות האישיות), עדיין לא הצליחה לחצות את הפחד מפני העיסוק במוות, ולהשתרש בתודעה הציבורית כעוד בעיה שיש לה פתרון מקצועי- גם מי שעומד למות, או הקרובים לו, יכולים להקל על עצמם ולמצוא נחמה ותמיכה מקצועית.

מספר עובדות בלתי ניתנות לערעור בנושא המוות:
כל חי ימות בזמן כלשהו
כל חי יתקל במוות של הקרובים אליו

מרגע שאדם נולד הוא נידון למות. יחד עם זאת באופן טבעי וברור העיסוק במוות מודחק, מושתק, מוחבא. מעצם הגדרתנו אנחנו תאבי חיים. כאנשים חיים אנחנו שואפים להיטיב את מעמדנו ואת חיינו. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי להגביר את אושרנו ושמחתנו. אלא שאנחנו לא בוחרים בבשורות מוות שינחתו עלינו. וכשאנחנו נחשפים לבשורת מוות, של עצמנו או של אדם קרוב לנו, אנחנו חווים רגשות קשים (אובדן, טרגדיה, חרדה, דיכאון, פחדים). ובדיוק כשם שבכל מצוקה קשה אנחנו פונים לתמיכה מקצועית, ניתן וראוי להיעזר בתומך מקצועי- מלווה מקצועי למוות.

בדיוק כשם שברור שיש לעשות כל מה שביכולתנו כדי להקל על הכאבים הפיזיים של אדם שעומד למות, כאשר דווקא בזמנים הקשים ביותר בחייו האדם נידון להתמודד בבדידות ובחרדה תהומית, ראוי ונכון להקל גם על הכאבים הנפשיים של מי שעומד להיפרד מהעולם הזה.
ונכון הדבר גם לגבי סביבתו הקרובה של אדם הנוטה למות. 

אפשר ונכון להתמודד עם חווית המוות שנתפס כאירוע מחריד ומזעזע, ולזכות את מי שעומד למות ואת סביבתו גם ברגעים של אושר, אהבה, פרידה יפה והשלמה.

במקרים של חולים סופניים הנוטים למות, חולים במחלות כרוניות מאיימות חיים- במצבי חוויות קיצוניות של חיים ומוות, בעל החוויה עצמו מתקשה להכיל אותה וגם בני משפחתו הקרובים והשותפים לחוויות, מתקשים מאד להכיל בו זמנית את עצמם ולשמש מקור תמיכה לאדם שעובר את התהליך. ולכן התמודדות מקצועית עם המוות, תמיכה נפשית וסיוע נפשי לנוטים למות הוא שירות שקיים וניתן ע"י מלווה מקצועי

ליווי הוא מצב שבו אדם נמצא עם אדם אחר. ליווי הוא היפוכו של היות האדם לבדו, בגפו, בבדידותו. והמוות כידוע הוא הדבר הבודד ביותר בעולם... וכנגד זה אין עצה. אלא שבדרך כלל גם השלבים הסופיים של החיים מלווים בבדידות עזה. גם בסביבה חמה ואוהבת האדם שנוטה למות חש בודד מאד.

תפקידו של המלווה הוא להיות עם הנוטה למות כדי לתמוך בו ולאפשר לו לא להיות בגפו. המלווה המקצועי והמלווה צועדים יחדיו בדרך אל סוף החיים של המלווה כאשר האחד תומך ומסייע לאחר. 
כמו בכל התחומים, גם כאן, כלי העבודה המרכזי של מלווה מקצועי הוא סך כל האישיות של המלווה. כל מלווה מביא עמו את יחודו האישי לחולה. מגוון ואופי המלווים המקצועיים רב ושונה. בין המלווים המקצועיים ניתן למצוא מטפלים מקצועיים כמו פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, אחיות ושאר מקצועות פרה רפואיים כמו גם אנשים שעברו חוויות קשות בעצמם, חוו אובדן ושכול באופן אישי ועוד.
מלווה מקצועי הוא מי שעבר הכשרה מקצועית בתחום. לדוגמא קורס לימודי תעודה בן שנתיים המכשיר מלווים מקצועיים שנערך בתל"מ.

ליווי מקצועי שונה מטיפול (פסיכולוגי או אחר). בעיקרון לטיפול יש מאפיינים קבועים כמו הזמן והמקום. לדוגמא בקליניקת המטפל ביום ובשעה קבועה. בחלל הקליניקה נמצאים רק המטפל והמטופל. יש מטרה טיפולית וכדומה. לעומת זאת, בליווי אין מאפיינים קבועים והדברים יותר גמישים ויכולים להשתנות משעה לשעה ולפי הצורך. המקום יכול להיות בית חולים, ביתו של האדם המלווה, בית קפה, מוסד סיעודי , בית אבות, בית, בית של בן משפחה וכדומה. הליווי יכול להיערך ביום קבוע ושעה קבועה או יכול להשתנות לפי הצורך והיכולת.
במפגש ליווי יכול להיות רק המלווה, או יכול להשתתף בן משפחה נוסף או כמה בני משפחה. בתהליך הליווי יכול להיות נוכח גם רופא, אחות או כול גורם אחר שעינינו באותו מפגש.

בדרך כלל מתרחש תהליך של ליווי מקצועי כאשר בני משפחת החולה או החולה עצמו יוצרים קשר. נערכת פגישה שבה דנים בצרכים הדחופים ביותר לטיפול, התדירות למפגשים העלות, המשתתפים בליווי, המקום בו יערך הליווי.
תהליך הליווי המקצועי מושתת על שיחות. יחד עם זאת, אם יש צורך ורצון, המלווה יתערב באופן פעיל בקבלת החלטות רפואיות (עם נדרש) והוא כולל לפי הצורך:

• מעורבות בהחלטות של התארגנות לטיפול בחולה
• מעורבות ויעוץ בתהליכים פורמאליים כמו צוואה בחיים
• השארת מורשת רוחנית למשפחה
• ייעוץ בנושא חוק החולה הנוטה למות
• עיבוד תהליכי פרידה וסגירת מעגלים עם בני משפחה ויקירים
• עיבוד האבל
• עיבוד נושא האובדנים
• גילוי משותף לערך ולמשמעות החיים
• גילוי השמחה וההקלה שניתן למצוא גם במצבים קשים.

רצוי ונכון להסתייע בשירותיו של מלווה מקצועי בכל זמן- "פנה/י מיד כשהמצוקה מתחילה"- החל מהיוודע דבר המחלה, או ממתן הדיאגנוזה הרפואית, במהלך המחלה וגם סמוך למוות צפוי.
בין אם מדובר באדם שעומד למות, בחולה במחלה כרונית או באדם קרוב אפשר לפנות ולקבל תמיכה בכל שלב ובמיוחד בשלב של גילוי המחלה כאשר המתח והחרדה גדולים.