אין מיתה אחת דומה לרעותה. אין פרידה אחת דומה לאחרת. כל סיפור מחלה, כל פרידה, כל מוות הוא יחיד וייחודי לעצמו. כל התמודדות עם מוות, אבלות טומנת בחובה קושי, צער, אובדן, אבל, ייאוש, חרדה ופחד. אך גם, כל מסע אל המוות, טומן בחובו גם תקווה גדולה והזדמנות לאהבה, סליחה, אינטימיות משפחתית ומציאת משמעות לחייםשביחד.
מוות הוא גזרה, מוות הוא לא בחירה. אולם ניתן ואפשר למוות מוות טוב- ביכולתי ללוות ולתמוך באדם חולה ומשפחתו. ולסייע להולכים בדרך הפרידה, האובדן והאבל
צור קשר:
לתאום פגישה
לבירורים
רמית הרפז, טל' 054-7442_880 או מלא הטופס :
מהו ליווי של החולה הנוטה למות
מהו ליווי חולה במחלה מאיימת חיים
ליווי של חולה מתקיים בשתי רמות במקביל:
רמה א': תיווך בין החולה הנוטה למות והמערכת הרפואית – הבנת תהליך המחלה. הבנת הטיפולים הנדרשים, התרופות הניתנות. עזרה בקבלת החלטות בתחום הרפואי- סוגי טיפול שונים (טיפול תומך, טיפול אלטרנטיבי, טיפול מציל חיים), מקום הטיפול (טיפול בית, בית חולים, הוספיס), הבנת המעמד החוקי של חוק החולה הנוטה למות. צוואה בחיים.
רמה ב':ליווי נפשי של החולה הנוטה למות , וכן על פי הצורך, בני משפחתו של החולה הנוטה למות – מתן כלים והדרכה להעצמה נפשית, חיפוש משותף למשמעות החיים, התמודדות משותפת עם אובדן, עבודה על סיפור חיים, חיפוש אחר רוחניות ומשמעותה, צוואה רוחנית לנותרים. עיבוד הפרידות, האבל והשכול.
רמית הרפז ליווי חולים במחלות מאיימות חיים ליווי החולה הנוטה למות
טל' 054-7442_880
"...לבסוף ביום חם ולח באוגוסט 1994, הלכו מורי ואשתו שרלוט למשרדו של הנוירולוג. הוא ביקש מהם לשבת ואז בישר להם שמורי לקה בניוון שרירים או מחלת לו גריג, מחלה אכזרית וחסרת רחם של מערכת העצבים.
מחלה שאין לה תרופה.
איך קיבלתי אותה? שאל מורי
איש לא ידע.
האם המחלה חשוכת מרפא?
כן.
אני הולך למות?
כן, אמר הרופא. אני מצטער מאד.
הוא ישב עם מורי ושרלוט קרוב לשעתיים והשיב בסבלנות לשאלותיהם.
בחוץ השמש זרחה ואנשים עסקו בענייניהם.
מליון מחשבות התרוצצו בראשה של שרלוט:כמה זמן נותר לנו?איך ניסתדר? איך נשלם חשבונות?
ובינתיים..מורי..נדהם לראות את שיגרת היום שהמשיכה לרחוש סביב. האם העולם לא חייב לעצור? הם לא יודעים מה קרה לי?
אבל העולם לא עצר, לא הבחין בכך כלל. ....
מה עכשיו? חשב בליבו."
מתוך ימי שלישי עם מורי, מיץ אלבום , עמ' 15 – 16
"כל בני האדם בני תמותה: אך לגבי כל אדם מותו שלו, אפילו הוא יודעו ומסכים לו, זו תאונה, אלימות שאין לה צידוק"
"אין מוות טבעי: דבר מכל מה שקורה לאדם, לעולם אינו טבעי כיוון שנוכחותו מציבה את העולם בסימן שאלה."
מתוך "מוות קל מאד", סימון דה בובאר, עמ' 89
"מקור העינוי העיקרי לאיוון איליץ היה השקר- אותו שקר שהיה משום מה מקובל על הכול, כי רק חולה הוא ואינו הולך למות. ... הייתה מענה אותו העובדה, שאין הם רוצים להודות בדבר הידוע לכל וידוע גם לו, אלא רוצים לשקר לו בעניין מצבו האיום ורוצים ואף מאלצים אותו גופן לשתף עצמו בשקר הזה המופח כלפיו ערב מותו. ....".
מתוך "מותו של איוון איליץ" לב ניקולייביץ טולסטוי, עמ' 57
"בעומק נפשו ידע איוון איליץ, שהוא הולך למות, אך לא זו בלבד שלא התרגל לזאת אלא ממש לא הבין, לא יכול בשום פנים להבין זאת".
מתוך "מותו של איוון איליץ" לב ניקולייביץ טולסטוי, עמ' 51
"כאשר אתה חזק ובריא
לעולם אינך מהרהר בחולי שיבוא,
אך הוא נוחת פתאום בכוח
כמכת ברק.
כשאתה טרוד בענייני העולם,
לעולם אינך חושב על מותך הקרב;
אך הוא מגיח, מהיר כרעם
המתגלגל סביב ראשך."
מתוך מילארפה,The Hundred Thousand Sons of Milarepa כרך 2, תורגם בידי גארמה ס"ס צ'אנג (בוסטון: Shambala 1984), 634
